איל יברבוים

הי"ד

נרצח בפיגוע חדירת מחבל ביישוב נגוהות בליל ראש השנה תשס"ד, לאחר שמנע בגופו מהמחבל לחדור לבית משפחתו.

איל יהושע נולד בשנת תשל"ו, בן שני להוריו דודי ושושי. איל למד בבית הספר היסודי ברחובות, ובהמשך בישיבה התיכונית באפרת. במקביל הדריך בסניף בני עקיבא בתקוע. בתום לימודיו באפרת, עבר איל ללמוד בעתניאל, אז (תשנ"ד) ישיבה קטנה ומשפחתית בראשית דרכה.
לימודיו של איל בישיבה התאפיינו בסקרנות ובשמחה גדולה. לאורך כל השנים עסק איל בלימודי גמרא והלכה, אך גם בלימודי חסידות – בפרט "שם משמואל". לימים, לאחר שנישא, נהגו איל ושרהל'ה לומר דברי תורה על שולחן השבת – ומקומו של "השם משמואל" לא נפקד.
את שירותו הצבאי עשה איל בשריון, במסגרתו יצא לקורס מפקדים. עם חזרתו לישיבה שם איל דגש מיוחד על לימודי הלכה והלכה למעשה, תוך שילוב נדיר בין מעשיות ומעורבות בחיי העולם הזה, לבין לימוד מעמיק של בנגלה ובנסתר. רמזים למחשבותיו מאותה תקופה נמצאו במכתבים ורשימות שנאספו לאחר מותו, בהם רשם – לאחרים ולעצמו – מחשבות ורעיונות בעבודת ה'.
מעשיותו של איל באה לידי ביטוי בפרוייקט נוסף שנטל בו חלק באותה העת – הקמת הישוב נגוהות. בתחילת הדרך הייתה נגוהות מאחז צבאי, ואיל וחבריו (בעיקר מהישיבה) התגייסו לצבא על מנת "לשרת" בישוב. בכל יום היה איל מגיע ללמוד בישיבה, ובלילות שב לנגוהות, והיה לו "הלילה משמר והיום מלאכה" (נחמיה ד', טז).
בסוף שיעור ה' יצאו איל וחברו לשיעור יובל לשנת שליחות בכולל ציוני באורוגוואי. גם במסגרת זו הביא איל לידי ביטוי שילוב נדיר של אהבת תורה עם מאור פנים ושמחה. רבים מבני הקהילה שעלו לארץ העידו על ההשפעה שהייתה למפגש עם איל על זהותם היהודית ועל החלטתם לעלות לישראל.
בתום השנה חזר איל לגור בישוב בנגוהות, ובמקביל התחדש הקשר עם הישיבה. עם נישואיו לשרהל'ה, בשנת תשס"ב, קבעו הזוג את ביתם בנגוהות, וגם שם קיימו "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" (אבות ב, ב): איל היה מעורב בביסוס היישוב וחיזוקו, עבד למחייתו והקפיד לקבוע עתים לתורה.
בליל א' דראש השנה תשס"ד חדר ליישוב נגוהות מחבל. באותה שעה הסבו איל ושרהל'ה יחד עם אורחים נוספים לשולחן החג. דפיקות בדלת קטעו את הסעודה, איל קם לפתוח את הדלת  – והספיק לסגור אותה, ובכך מנע מהמחבל לחדור לבית. בקרב יריות שנמשך דקות מספר נהרגו איל והתינוקת שקד אברהם, שמשפחתה התארחה בבית משפחת יברבוים.
לקראת ראש השנה תשס"ה יצא לזכרו הספר "זכויות כרימון", ובו אסופת מאמרים על סימני ראש השנה.
ת.נ.צ.ב.ה.

רב"ט

יהודה במברגר

הי"ד
סגן

אבשלום ערמוני

ז"ל

ניר חדד

הי"ד

עמר משה גאלדור

ז"ל